עוד שירי אהבה

אני יודע שאני כנראה באיחור די גדול עם התגלית הזאת – אבל – וואי וואי איזה יפה כותב יהודה עמיחי. (לא התכוונתי שזה יתחרז, סליחה)
לפי מה שכתוב בעמוד שאחרי ההקדשה "לחנה" ולפני תכן העניינים, הספר "עוד שירי אהבה" ראה אור ב-94 וכולל שירים מכל ספריו הקודמים. שני שירים שריגשו אותי במיוחד:

במקום שיר אהבה

כמו שמ"לא תבשל גדי בחלב אמו",
עשו את כל החקים הרבים של כשרות,
אבל הגדי שכוח והחלב שכוח והאם שכוחה,

כך מ"אני אוהב אותך"
עשינו את כל חיינו יחדו.
אבל אני לא שכחתי אותך
כפי שהיית אז.

תחלת קיץ

בימים אלה עוזב אלהים את הארץ,
ללכת למעון הקיץ שלו
בהרים האפלים שהם את,
ומשאיר אותנו לשרב, לחרב ולקנאה.

לא נאריך בדברים. לא נאריך בכלל
להיות. נצח הוא צורה
משלמת של בדידות הדדית.

תחושה מתוקה בין רגלים
תאמר לנו על חלשת השהות
ועל עצבות המלים לומר.

אני מניח שאיפשהו בעמוד הראשון כתוב שאסור להעתיק קטעים מהספר וכו' – אז אני מקווה שלא גרמתי נזק רב מדי לקניינו הרוחני של עמיחי, סה"כ כוונה טובה. אני גם ממליץ לרכוש את הספר ואז תקבלו גם הרבה שירים יפים אחרים, גם ניקוד וגם תרגומים לאנגלית.

עוד דבר קטן – אותי לימדו לא לשפוט ספר לפי הכריכה שלו. אבל לא אמרו שום דבר לגבי ההפך – אז לפי הספר אפשר לצפות שהכריכה תהיה ממש יפה.. והיא באמת ממש יפה! הציור על העטיפה הוא "נערה עם רימונים" של ראובן רובין 1922, אין לי מושג באמנות ואם מישהו רוצה לספר לי מי היה רובין והאם הוא קשור לבית ראובן אז אני אשמח. הדבר היחיד ששמתי לב אליו הוא האנלוגיה בין הרימונים לשדיה של הנערה.

דג מאודה

אוכל מאודה זה אחד הדברים הפשוטים, הבריאים והכיפים ביותר שאפשר להכין במטבח.

מצרכים:
– דג
– סיר אידוי מבמבוק
– כל תבלין וירק שיש במקרה במטבח
– חברים טובים (כמו שכתב כריסטופר מקנדלס – "happiness only real when shared")
– כל סוג של אלכוהול שקיים בנמצא עם עדיפות  ליין לבן

אני בחרתי להשרות פילה אמנון בממרח שהכנתי מעלי בזיליקיום, פלפל חריף, שום, לימון, עראק ונענע – אבל זה לא באמת משנה, מה שעושה לכם טוב וגורם לכם להרגיש כמו ג'יימי אוליבר

שימוש במאדה במבוק: מניחים את הדגים בשתי הקומות של המאדה, סוגרים ומניחים את המאדה בתוך מחבת ווק או סיר רחב אחר. מוסיפים מים רותחים מהקומקום לגובה כזה שלא יגעו באוכל שבתוך המאדה. אחרי שהמים רותחים בווק מנמיכים את האש. האידוי לוקח בדרך כלל כ-15 דקות. אפשר להוסיף ראשי שום שלמים, בטטות, תפוחי אדמה, דלורית, גמבות, בצל, גזר, כרובית, ברוקולי… טוב אתם מבינים את הרעיון. ככה זה נראה:

במקביל הכנתי פירה בטטות – טיפ שקיבלתי מסבתא מרגרט – להוסיף חמאה וביצה לפירה. צריך לשים לב שמערבבים את הביצה במהירות כדי שלא תהפוך לחביתה בנבכי תפוחי האדמה המרוסקים. זה מוסיף נופך קרמי לפירה.

וזו התוצאה הסופית:

וזרח השמש ובא השמש – מבוא

"הבל הבלים" אמר קהלת כבר בפסוק השני במגילתו. ולאחר מכן הוסיף עוד יב' פרקים לחיזוק התזה.
אני לא מתיימר לכתוב על משהו שחורג מגבולות ההבל – אבל אני כן אנסה לחלוק בדברים יפים שגיליתי בעולם – שירה, טבע, אוכל, מוסיקה.

ואם כבר בקהלת עסקינן – אז לא כל כך ברור מי כתב את המגילה הזאת, וייתכן כי היו מספר כותבים – אבל הוא\הם עשו אחלה של עבודה: לא מובן מאליו שבתקופה בה נכתבה המגילה מישהו יגדיל ראש עד כדי כך שהוא יטען שאין משפט צדק בעולם, לא בטוח שיש עולם הבא ובכלל – אין משמעות לקיום שלנו אז יאללה בלאגן ולכו תשתכרו ותחגגו כל עוד אתם צעירים. חוץ מזה היו לו כמה יציאות ממש טובות: "כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא", "אין כל חדש תחת השמש", "טובים השניים מן האחד", אהב כסף לא ישבע כסף". ואולם, גולת הכותרת לטעמי – "שיר הזמנים", שמבטא את התפיסה לפיה לכל דבר בעולמנו יש זמן מתאים. השורות הקצרות והחזרה על המילה "עת" יוצרות אצלי אסוציאציה של מטרונום שמתקתק במקצב קבוע ולנו אין יכולת השפעה בנושא פרט לנסיון להשתלב במקצב. השיר הזה גם הולחן ואם תרדו למטה תמצאו לינק לביצוע מקסים של ג'וני קאש וג'ודי קולינס הצעירים.

עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת;
עֵת לָטַעַת, וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ׃
עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא,
עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת׃
עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק
עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד
עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים, וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים;
עֵת לַחֲבוֹק, וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק׃
עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד,
עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ׃
עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר,
עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר׃
עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא,
עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם׃