ארכיון | הגיגים RSS feed for this section

פשוט לאהוב

17 יול

לאחרונה התפרסם מחקר פסיכולוגי שמנסה לפצח את סוד העונג האנושי. אחת המסקנות, בקצרה, היא שההנאה שלנו מושפעת ממה שנדמה לנו שקורה. לדוגמא, כשג'ושוע בל מנגן באולמות הקונצרטים אנשים משלמים ממיטב כספם כדי לשמוע אותו, אך כשהוא ניגן ברכבת התחתית בוושינגטון אנשים טעו לחשוב שהוא מקבץ נדבות ולא הקדישו זמן להקשיב לו.

ואתם בטח מכירים גם את הצד השני של המטבע הזו – ציורים שנחשבים לפסגת היצירה (מוצגים בדר"כ במוזיאונים של אמנות מודרנית), ולי נדמה שאם הם היו מוצגים בגלריה מקומית בכפר-סבא אף אחד לא היה מייחס להם חשיבות רבה מדי (ולא שאני מזלזל).

השאלה היא – האם אנחנו לא מסוגלים להנות ולאהוב גם בלי לדעת מה עומד לפנינו? האם אנחנו מסוגלים לאהוב רק דברים שקיבלו גושפנקא שהם הטובים ביותר או שעלו הרבה כסף? כשהייתי בניו-יורק שנה שעברה שמעתי על "עוגת הגבינה הטובה בעולם" ואפילו הלכתי עד ברוקלין כדי לבדוק הכצעקתה ו-וואלה, לא היה משהו. העוגת גבינה שאמא שלי מכינה מדי פעם ולא קיבלה אף תואר או תעודה – טובה יותר, לטעמי.

אז עם כל המחשבות האלה החלטתי לנסות לייחס יותר חשיבות לדברים היפים שמקיפים אותנו בחיים ולא משנה אם הם נושאים תג מחיר, שם של מותג או חותמת של מבקר רב-ידע. וכך, יצאתי לסיבוב ברחבי העיר כפר סבא עם חבר טוב שהוא גם צלם מוכשר, אוהד פלזנשטיין, וביחד ניסינו לתפוס בפריים את הדברים הפשוטים והיפים שאין לנו מושג למה הם יפים או איך הם "נחשבים", אלה התוצאות (אפשר ללחוץ על התמונה להגדלה, ועוד הערה קטנה – אני מקווה שלא תטעו לחשוב שזה נראה יפה בגלל כשרון הצילום של אוהד, גם בעיניים הפרימיטיביות שקיבלנו בלידתנו זה נראה יפה):

אז זהו, מסתבר שיש הרבה יופי מסביבנו, כל מה שצריך זה לפקוח את העיניים ולדעת לקבל דברים יפים גם בפשטותם – אולי אנחנו בעצם לא תמיד צריכים להתאמץ להשיג משהו או לשלם עליו ביוקר כדי להעריך אותו.

קצת לינקים:
המאמר המדובר
עוד תמונות של אוהד

וזרח השמש ובא השמש – מבוא

28 יונ

"הבל הבלים" אמר קהלת כבר בפסוק השני במגילתו. ולאחר מכן הוסיף עוד יב' פרקים לחיזוק התזה.
אני לא מתיימר לכתוב על משהו שחורג מגבולות ההבל – אבל אני כן אנסה לחלוק בדברים יפים שגיליתי בעולם – שירה, טבע, אוכל, מוסיקה.

ואם כבר בקהלת עסקינן – אז לא כל כך ברור מי כתב את המגילה הזאת, וייתכן כי היו מספר כותבים – אבל הוא\הם עשו אחלה של עבודה: לא מובן מאליו שבתקופה בה נכתבה המגילה מישהו יגדיל ראש עד כדי כך שהוא יטען שאין משפט צדק בעולם, לא בטוח שיש עולם הבא ובכלל – אין משמעות לקיום שלנו אז יאללה בלאגן ולכו תשתכרו ותחגגו כל עוד אתם צעירים. חוץ מזה היו לו כמה יציאות ממש טובות: "כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא", "אין כל חדש תחת השמש", "טובים השניים מן האחד", אהב כסף לא ישבע כסף". ואולם, גולת הכותרת לטעמי – "שיר הזמנים", שמבטא את התפיסה לפיה לכל דבר בעולמנו יש זמן מתאים. השורות הקצרות והחזרה על המילה "עת" יוצרות אצלי אסוציאציה של מטרונום שמתקתק במקצב קבוע ולנו אין יכולת השפעה בנושא פרט לנסיון להשתלב במקצב. השיר הזה גם הולחן ואם תרדו למטה תמצאו לינק לביצוע מקסים של ג'וני קאש וג'ודי קולינס הצעירים.

עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת;
עֵת לָטַעַת, וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ׃
עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא,
עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת׃
עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק
עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד
עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים, וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים;
עֵת לַחֲבוֹק, וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק׃
עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד,
עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ׃
עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר,
עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר׃
עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא,
עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם׃