רשומה סתווית: 6 נקודות ואפילוג על טום וויטס

1 נוב

1.
כשהמבקר המוסיקלי דניאל דורצ'הולז נדרש לתאר את טום וויטס הוא עשה זאת כך: "קולו נשמע כאילו הוטבע בבורבון, הושאר תלוי בבית-עישון למספר חודשים ולבסוף נלקח החוצה ונדרס על ידי רכב". וויטס שלמד מוסיקה בתיכון, הושפע מעבודתו בתור שומר במועדון לילה ובתחילת הקריירה שלו ניסה לשרטט את חייהם של אותם "no-bodys" שיכורים שיושבים בדיינר עד השעות הקטנות של הלילה, את האהבות הנכזבות והייסורים שטמונים בחובן. האירוניה היא שעם ההצלחה וסיבובי ההופעות הארוכים לאורך המדינה, הוא נהפך בעצמו לשתיין עייף שמתמודד עם אורח חייו.

2.
כשאאודי ביקשו להשתמש בשירו של וויטס "innocent when you dream" באחת הפרסומות שלהם בספרד הוא סרב ואז החברה החליטה להקליט שיר מאוד דומה לטובת העניין. וויטס תבע אותם ולאחר מכן צוטט כשאמר שאאודי כנראה טעו בשם השיר וחשבו שמדובר ב"Innocent when you scheme". במקרה אחר "פריטו-ליי" ביקשו להשתמש בשירו "step right up", וויטס סרב גם במקרה זה, שוב הוקלט שיר דומה ושוב וויטס זכה בתביעה, האירוניה היא שהשיר הספציפי הזה הוא סוג של כתב-אישום כנגד פרסומות בכלל. לסיכום פרק זה בחייו אני רוצה לצטט מדבריו: "לכאורה, המחמאה הגדולה ביותר שהתרבות שלנו מעניקה לאמנים בימינו זה להשתתף בפרסומת – רצוי בעירום ותוך גרגור על מכסה מנוע של מכונית חדשה. אני בקשיחות ובאופן חוזר סירבתי לכבוד המפוקפק"

3.
ב-78 הדמות המיוחדת שטום וויטס הפגין בהופעותיו הוכיחה את עצמה כמתאימה לקולנוע וכך הוא החל בקריירה מקבילה של משחק והלחנה לסרטים. הוא היה מועמד לאוסקר על המוסיקה שהלחין לסרט "one from the heart" של קופולה. הבונוס על העבודה על הסרט היה הפגישה עם קייתלין ברנן, מחזאית במקצועה. הם נישאו ועבדו ביחד על כמה פרוייקטים בתחום הדרמה והקולנוע, ביניהם המחזות the black rider ו"עליסה בארץ הפלאות".

4.
תקראו את המילים המרגשות האלה שטום וויטס אמר על קייתלין, הלוואי ואני אוכל לדבר על מישהו אחר בעולם ככה: "אני חושב שאנחנו משחיזים אחד את השני כמו סכינים. יש לה דמיון חסר-פחד. היא כותבת מילים שהם כמו חלומות והיא שמה את הלב שלה בתוך כל הדברים. היא אהבה האמיתית שלי. אין מישהו שאני סומך עליו יותר עם מוסיקה, או החיים. ויש לה קצב מצויין, והיא מוצאת מנגינות שהן כל כך מרתקות ומוזרות. רוב השינויים המהותיים שעברתי מבחינה מוסיקלית ובתור בנאדם התחילו כשנפגשנו. היא הבן-אדם שלפיו אני מודד את כל האחרים." וזה בא מבנאדם שכמה שנים לפני שפגש אותה ענה בתשובה לשאלה האם הוא רוצה להתחתן: "בטח, אני אפילו רוצה ילדים. לראשון אני אקרא 'תרד מהשטיח' ולשני – 'גם אתה'".

5.
ובאמת, הפגישה עם ברנן גרמה לשינוי אצל וויטס. משנת 83 ולמשך 10 שנים עבר וויטס לאולפן "איילנד". מעתה, הוא עשה הרבה פחות בלדות מלנכוליות ושירי בארים חשוכים והתמקד ב… איך נקרא לזה – ניסויים מוסיקליים. הרבה כלי נשיפה, הרבה צלילים יוצאי דופן (אלמנטים שהגיעו לכדי שלמות באלבומים "swordfishtrombones" ו"raindogs") וגם כל מיני דברים כמו לשיר דרך מגה-פון:

6.
אני לא יודע בדיוק מאיפה זה בא כי בחיים לא ראיתי התייחסות שלו לנושא או לשיר, אבל בדיסק המשולש שלו שיצא ב-2006 הוא שם את השיר "road to peace" – שבע דקות ו-17 שניות שמכילות את אחת ההתייחסויות המוסיקליות הטובות ביותר לטעמי למצב באזורנו. "הם ממלאים את לב הילדים בשנאה כדי שילחמו במלחמה של אנשים זקנים וימותו על הדרך לשלום".

אפילוג
"מי המוסיקאי האהוב עליך" עשויה להיות שאלה ילדותית ומאוסה כי ברור שיש סגנונות ותקופות והרבה מוכשרים ונוגעים ללב ופורצי דרך. ובכל זאת, אתם מוזמנים לשאול אותי את השאלה הזאת בכל יום ובכל שעה כי כבר קרוב ל-7 שנים יש לי תשובה ברורה.
וויטס הוא אמן שמאז ומתמיד עשה את מה שהוא רצה ואהב: הוא מופיע רק לפעמים, באולמות אינטימיים ובדר"כ במקומות פחות זוהרים כמו דרום ארה"ב ומזרח אירופה. הוא לא מפחד לנסות הרמוניות משונות או להפתיע את קהל מאזיניו הקבוע בדיסק שונה ממה שהכירו. הוא מלחין ומשחק בקולנוע וכותב שירים פוליטיים לעת זקנה. ולמרות שהוא מעלה על הבמה דמויות שונות ומשונות – הוא תמיד נשאר אותנטי ונאמן לעצמו. והכי חשוב – הוא תמיד מרגש אותי.

ועוד דבר קטן:
את הצ'אנס שלי עם טום וויטס קיבלתי במזל – פשפוש בין אלבומים בחנות מוסיקה קטנה הובילה אותי להחליט לקנות את closing time בלי להכיר את וויטס. עכשיו יש לי במקרה עותק נוסף של הדיסק ואני אשמח לתת אותו למישהו שרוצה את הצ'אנס שלו. אז פשוט תגידו לי או תשאירו תגובה אם זה מעניין אתכם ונעשה הגרלה קטנה.

2 תגובות אל “רשומה סתווית: 6 נקודות ואפילוג על טום וויטס”

  1. מאור 11 בנובמבר 2010 בשעה 18:43 #

    העברת לי חצי שעה קסומה.
    בא לי לעשן ולצרוח את נשמתי עד שיצא לי קול כזה באופן טבעי.

    • zivbren 11 בנובמבר 2010 בשעה 22:31 #

      אני שמח לשמוע

      קראתי פעם ראיון עם גידי גוב שבו הוא אמר שהמפיק המוסיקלי שלו הכריח אותו להקליט איזשהו שיר שוב ושוב ושוב במשך כמה שעות עד שיצא לו קול צרוד שכזה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: